בשלב זה, הרגנרטור הוא “ליבו” של התנור. אם רכיבי החימום מתחילים לתפקד באופן לא יעיל, ניתן להרגיש זאת מיד – הטמפרטורה עולה ויורדת, העקומות שנוצרות אינן סדירות, והזכוכית אינה עמידה מספיק בפני לחצים. עיצבנו את רכיבי הרגנרטור כך שיפעלו בצורה יציבה, חוזרת על עצמה וצפויה, כפי שדורשת מפעל לייצור זכוכית.
מה חשוב באמת?
הליבה של רכיבי הרגנרטור היא קוורץ ברמת טוהר גבוהה, הנבחר בגלל תגובתו המהירה ויכולתו היציבה להעביר חום, גם לאחר מחזורי חימום חוזרים. רכיבים אלו מיועדים לעבודה במתח של 230 וולט או 400 וולט, כאשר צפיפות האנרגיה מותאמת לצורת הרגנרטור, כך שהשדה התרמי יישאר יציב. חיבורים מהירים והתקנה סטנדרטית מאפשרים החלפה קלה של הרכיבים. צורת האזור החם מותאמת כך שניתן יהיה לשלוט בנקודות החמות והקרות. ניתן לסמוך על תפוקה יציבה לאחר אלפי שעות של פעולה; יש לנו רכיבים שפועלים כבר למעלה מ-5,000 שעות, עם ירידה בתפוקה של פחות מ-5%.
בתהליכי חימום ועיוות של הזכוכית, הרגנרטור צריך להגיע לטמפרטורה הרצויה במהירות ולשמור עליה. רכיבים אלו מאפשרים חימום מהיר, מה שמקצר את זמן העבודה ושומר על יציבות התפוקה. חימום אחיד מפחית את הלחצים התרמיים ואת הפסולת הנוצרת כתוצאה משברים או עיוותים אופטיים. גם צריכת האנרגיה יורדת, מכיוון שהרכיבים מתאוששים במהירות ומשחררים פחות חום.
בתהליכי אטימת זכוכית מבודדת ובאזורי ייבוש של ציפויים, אותו פרופיל יציב מגן על החיבורים בין החלקים השונים של הזכוכית ושומר על שלמותה. התוצאה היא פחות פסולת, פחות הפסקות בעבודה, וצריכת אנרגיה נמוכה יותר לכל מטר רבוע.
העניין הוא שהתאמת המתח והמרווחים בין הרכיבים לתנור אינה אופציונלית. אי-התאמה עלולה לגרום לעומס לא אחיד ולקצר את חיי הרכיבים. יש גם צורך בטיפול זהיר ברכיבי הקוורץ – פגיעה חדה עלולה לגרום לסדקים קטנים, שעלולים להתרחב עם מחזורי החימום.
יש לתכנן את ההתקנה במהלך התחזוקה הקבועה, ולבדוק שוב ושוב את החיבורים והמרווחים לפני הפעלת הרגנרטור. אל תפעילו את הרגנרטור מתחת לטמפרטורה המומלצת – זה עלול לגרום להצטברות לחות ולקורוזיה בחיבורים. יש לשמור על הפרופיל בתוך המגבלות המותרות.