כיצד למנוע שהזכוכית שלכם תתנשר במהלך תהליך החימום
אם אי פעם עבדתם עם זכוכית, אתם מכירים את התחושה. ברגע אחד הכל בסדר, וברגע הבא – נשרשר. יש שבר באמצע הזכוכית, בגלל שהטמפרטורה עלתה מהר מדי.
זכוכית היא חומר רגיש מאוד. אם נותנים לחתיכת זכוכית קרה חום פתאומי ובלתי נשלט, היא תתנשר. לכן אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות צינור אחד, כדי לשלוט בתהליך החימום. הן מאפשרות לנו שליטה מדויקת על הטמפרטורה, ובכך למנוע שהזכוכית תתנשר.
הסוד נמצא במהירות.
רוב אלמנטי החימום הם איטיים – לוקח להם זמן רב להתחמם, ועוד יותר זמן להתקרר. אך צינור אינפרא-אדום מגיע לטמפרטורת הפעולה שלו כמעט מיד.
כאשר משתמשים במנורות אלו יחד עם מנהלי כוח מסוג SCR או PWM, ניתן לשלוט בעוצמת החום במהירות. זו יתרון גדול – במקום לחום פתאומי, ניתן להעלות את הטמפרטורה בהדרגה, כך שהזכוכית לא תתנשר. כך נמנעים מהשברים הנוצרים כתוצאה משינויי טמפרטורה פתאומיים.
העברת החום למקום הנכון
בדרך כלל אנו משתמשים בגלאי קרינה בגלים קצרים. למה? כי קרינה בגלים קצרים חודרת עמוק לתוך הזכוכית. אין צורך שהחום יישאר רק על “העור” של הזכוכית; יש צורך שהחום יחדור לתוך הזכוכית עצמה.
בנוסף, שימוש בצינור אחד מאפשר למקם את הגלאים בדיוק במקום שבו העומס התרמי הגבוה ביותר. זו גישה הרבה יותר מדויקת.
טיפ קטן: עקבו אחר ירידות המתח. אם אתם משתמשים במספר רב של מנורות, ודאו שמקור החשמל שלכם יכול לעמוד בעומס החשמלי הראשוני שנוצר כשהמנורות נדלקות.
הצד השלילי של העניין
הבעיה היא שחימום באמצעות אינפרא-אדום גורם נזק למעטפת הקוורץ של המנורות. במפעלים אמיתיים, המנורות נכסות באבק. אם חלקיק קטן של אבק נופל על מנורה חמה, נוצרת נקודה חמה שעלולה לגרום לשבר במנורה.
יש לוודא שהמנורות נשארות נקיות. וחשוב מאוד שמאווררי הקירור של המנורות יפעלו כראוי. אם המנורות מתחממות יותר מדי, יהיה צורך להחליף אותן כל כמה שבועות. אם עושים זאת כראוי, המנורות יכולות להחזיק מעמד לאלפי שעות.