שמירה על בטיחותם של מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה (ועל יבשותו)
התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר אמבטיה פירושה בעצם להזמין בעיות עקב אדי המים והלחות. אם לא נהיה זהירים, ייתכן שהרכיבים החשמליים יקבלו שקט חשמלי או יתחילו לדלוף חשמל. זה לא טוב. כדי לוודא שהכל בטוח, יש לבדוק שני דברים: כיצד המארז מתמודד עם החשמל, ועד כמה החיבורים אטומים.
התמודדות עם הלחות
העניין הוא שאדי המים פוגעים ביכולת הבידוד של רוב חומרי הבידוד. כדי שהחוטים החשמליים לא ייגעו במארז המתכתי, אנו משתמשים בחומרי סירמיקה איכותיים או במעטפות קוורץ מחוזקות.
המטרה פשוטה: אין צורך שהחשמל יעבור מהרכיבים החשמליים למארז המתכתי. כשבודקים את המחממים, יש לוודא שההתנגדות החשמלית נשארת מעל 100 מגה-אום, גם כשהחדר חם מאוד.
המקומות בהם נוצרות בעיות
ברוב המקרים, הבעיות נוצרות במקום בו החוטים מתחברים למנורה. אם משתמשים רק בבסיסים רגילים מסוג R7s או SK15, ללא מעטפת עמידה בפני לחות, החיבורים יתקלקלו. כתוצאה מכך עלולה להיווצר קצר חשמלי.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחיבורים עם רמת IP65, או בחיבורים שמכוסים באפוקסי. המטרה היא למנוע חדירת לחות לתוך המחמם. אנו גם משתמשים בגומיות סיליקון ובחומרים שמקטינים את החום, כדי ליצור “חומה” פיזית שתמנע י�ירת ערפל.
חיבור לקרקע והקושיים
חיבור אטום הוא צעד חשוב, אך זה רק חצי מהעבודה. כל מחמם שמותקן בתקרה גבוהה חייב להיות מחובר לקרקע. אנו משתמשים במארז מתכתי עם חיבור לקרקע, כך שאם משהו יתקלקל בתוך המחמם, המפסק יפעל מיד. זה טוב יותר מאשר שהמחמם יהפוך למקור סיכון באזור לח.
יש עם זאת חיסרון קטן: כאשר משתמשים בחומרים עמידים בפני לחות ובחומרי בידוד עבים, יש ירידה קלה בהעברת החום. ייתכן שההפרש יהיה 2-5%.
זו עסקה הוגנת – חדר קצת קריר עדיף בהרבה ממחמם שהופך למקור סיכון באזור לח.